משמעות ה"ציבוריות הארגונית" ככלי אסטרטגי לפיתוח ארגוני

מהי המשמעות האמיתית של היות ארגון "ציבורי"?

האם ה"ציבוריות" היא רק עניין של בעלות ומימון, או שהיא חודרת עמוק יותר – מעצבת את עצם המטרה, הערכים וההתנהגויות המגדירות את מקומות העבודה והחברות שלנו?

האם "ציבוריות" יכולה להיות כלי אסטרטגי לפיתוח ארגוני?

בשנים האחרונות, תפיסת ה"ציבוריות הארגונית" (Organizational Publicness) זוכה לתשומת לב מחקרית, ומאתגרת מנהיגים לחשוב מחדש על הגבולות בין "ציבורי" ל"פרטי", ולבחון כיצד טובת הכלל יכולה להפוך לנכס אסטרטגי עבור כל סוגי הארגונים.

חידת ה"ציבוריות הארגונית": מעבר לבעלות ומימון

באופן מסורתי, "ציבוריות ארגונית" הוגדרה באמצעות מאפיינים מוחשיים: מי הבעלים של הארגון, מי מממן אותו, ומי שולט בפעילותו. ארגונים ציבוריים נתפסו ככאלה שבבעלות המדינה ובמימונה, בעוד שארגונים פרטיים פעלו על בסיס עקרונות שוק והון פרטי. אך כיום, כשהגבולות בין הסקטורים מיטשטשים – עם ארגונים היברידיים, שותפויות ציבוריות-פרטיות ומיזמים חברתיים ההולכים ומתרבים – ההבחנות הישנות כבר אינן מספקות.

המחקר מראה כי "ציבוריות ארגונית" אינה בינארית, אלא רצף דינמי. היא מעוצבת על ידי מידת הקשב של הארגונים לאינטרס הציבורי, מידת נגישותם לכלל, ומחויבותם לערכים משותפים כגון שוויון, אחריותיות והיענות. במובן זה, "ציבוריות" הופכת פחות למעמד משפטי ויותר לאתּוֹס הארגוני ולהשפעתו על החברה. התפתחויות אלו סללו את הדרך לשימוש ב"ציבוריות ארגונית" כתובנה מרכזית בתהליכי פיתוח ארגוני אסטרטגיים.

עדשה חדשה: "ציבוריות נתפסת" וכוחה המניע

מחקרים עדכניים, כולל המחקר "חידת הציבוריות הארגונית" שבוצע על ידי דריזין-עמית, ושדי וויגודה-גדות, מציע שינוי תפיסתי: המעבר מהגדרות מבניות של "ציבוריות ארגונית" ל"ציבוריות נתפסת" – האופן שבו העובדים עצמם חווים ומפרשים את האופי הציבורי של הארגון שלהם.

פרספקטיבה זו מבוססת על הרעיון ש"ציבוריות" אינה רק סט של מאפיינים חיצוניים, אלא מציאות חיה המעצבת משמעות, מעורבות וביצועים בכל רובדי הארגון. המחקר פיתח ותיקף את "סולם תפיסות הציבוריות הארגונית" (PPS), המאפשר לחוקרים למדוד באופן אמפירי כיצד עובדים תופסים את קשב ארגונם לאינטרס הציבורי.

ממצאים מרכזיים: "ציבוריות ארגונית" כמנוף למעורבות ואזרחות ארגונית

המחקר סקר 340 עובדים בארגונים ממשלתיים (ציבוריים) ולא-ממשלתיים (היברידיים), וחשף תובנות חשובות:

• "ציבוריות ארגונית נתפסת" קשורה קשר הדוק ל"התנהגויות אזרחיות ארגוניות" (OCB): עובדים התופסים את ארגונם כ"ציבורי" יותר נוטים לצאת מגדר תפקידם הפורמלי, ולתרום לארגון ולעמיתיהם בדרכים שאינן נדרשות מהם במפורש.

• מעורבות עובדים היא הגשר: ההשפעה החיובית של "ציבוריות ארגונית נתפסת" על OCB מתווכת במידה רבה על ידי מעורבות עובדים. כאשר עובדים מאמינים שעבודתם משרתת את טובת הכלל, הם מוצאים משמעות ותכלית עמוקה יותר, מה שמוביל למעורבות גבוהה יותר, ובהתאם – להתנהגויות אזרחיות ארגוניות מוגברות.

  
  

ההשלכות של ממצאים אלה הן עמוקות:

• נכס אסטרטגי: עבור מנהיגים, טיפוח תחושת "ציבוריות ארגונית" יכול להיות מנוף רב-עוצמה לקידום מעורבות, חדשנות ומאמץ – ההתנהגויות המניעות את ההצלחה הארגונית בסביבות מורכבות ומשתנות במהירות.

• צו מוסרי: "ציבוריות ארגונית" אינה רק כלי ניהולי; היא מצפן מוסרי. על ידי הדגשת ערכים כמו שוויון, צדק והיענות, ארגונים יכולים לסייע בעיצוב חברה מכילה ואחראית יותר.

• השפעה אישית וקולקטיבית: ברמה האישית, עובדים התופסים את עבודתם כמשרתת את טובת הכלל חווים משמעות ומוטיבציה גדולות יותר. ברמת הצוות והארגון, זה מתורגם לשיתוף פעולה ואמון גבוהים יותר, ולנכונות "ללכת את המייל הנוסף".

  
  

סטוריטלינג בפעולה: נרטיב חדש לארגונים

דמיינו מנהלת בית חולים הרואה בעבודתה היומיומית לא רק ניהול משאבים, אלא קידום בריאות הציבור ושוויון. או מייסד סטארט-אפ טכנולוגי הממסגר את משימת החברה שלו סביב נגישות ופתיחות, ומעורר השראה בצוותו לחדש למען טובת הכלל. אלה אינם רק אידיאלים מופשטים – אלה הן החוויות החיות של עובדים בארגונים שבהם "ציבוריות ארגונית" היא ערך ליבה מוטמע.

סיכום: לדמיין מחדש את תפקיד הציבוריות הארגונית

בעוד ארגונים מנווטים את אתגרי המאה ה-21 – מורכבות, אי-ודאות, והדרישה לאחריות חברתית גדולה יותר – תפיסת ה"ציבוריות הארגונית" מציעה עדשה חדשנית. היא מזמינה אותנו לחרוג מהגדרות צרות של הצלחה ולבחון כיצד הארגונים שלנו יכולים לתרום לטובת הכלל באופן רחב.

"ציבוריות ארגונית" אינה עוד מושג חולף; היא הליבה האסטרטגית של הצלחה בעידן הנוכחי. היא מאפשרת לארגונים כמו שלכם לתרגם ערכים עמוקים לכוח מניע עסקי, לבנות אמון שקוף עם עובדים ולקוחות, ולהרחיב את השפעתכם הרבה מעבר לשורה התחתונה. ב-PublicWise, אנו מתמחים בהפיכת תפיסה זו למציאות מעשית בארגונכם – באמצעות דיאלוג אמיתי, ליווי מותאם, ומתודולוגיות מוכחות שיובילו אתכם לצמיחה משמעותית, מוניטין מחוזק וייעוד ארגוני ברור. אנו כאן כדי לעזור לכם לגשר על הפער בין הרצוי למצוי, ולפעול מתוך משמעות שתניב תוצאות.

על ידי הבנה ועיצוב אקטיבי של "ציבוריות ארגונית נתפסת", מנהיגים יכולים לפתוח מקורות חדשים למעורבות, ביצועים ומנהיגות אתית – לטובת הארגונים שלהם, ולטובת החברה כולה.

בואו נמשיך את השיחה על כיצד "ציבוריות ארגונית" יכולה לעצב את עתיד הארגונים והחברות שהם משרתים.

איך "ציבוריות ארגונית" יכולה לחזק את הארגון שלך?

• חיבור ערכים עסקיים לייעוד ברור
• בניית אמון פנימי וחיצוני והגברת אמון פנימי וחיצוני
• הרחבת מעגל ההשפעה והמוניטין
• יצירת יתרון תחרותי ייחודי

אל תתמודדו עם המורכבות לבד. הסקר עזר לכם להבין טוב יותר את המכשול המרכזי? בפגישת ההיכרות האישית שלנו, ללא עלות וללא כל התחייבות, תגלו לא רק שהאתגר שלכם מובן לעומק, אלא גם שתקבלו פרספקטיבה חדשה ואת התובנה המדויקת שתסייע לכם להתחיל לנוע קדימה. צאו מהפגישה עם כיוון ברור ומוטיבציה מחודשת.

פגישת היכרות אישית ללא התחייבות

30

הזמינו עכשיו

לעיון מעמיק יותר ברעיונות אלה ובהוכחות האמפיריות מאחוריהם, ראו את המאמר המלא:

 Dryzin-Amit, Y., Vashdi, D. R., & Vigoda-Gadot, E. (2022). The publicness enigma: Can perceived publicness predict employees’ formal and prosocial behavior across sectors? PLoS ONE, 17(2): e0262253.

אודות

ד"ר ינון דריזין-עמית הוא מומחה בפיתוח ארגוני ומנהיגות, המונע מתשוקה עמוקה לטיפוח ארגונים משגשגים וחסונים (resilient), ומרגישות עמוקה לצרכים אנושיים. ביכולתו לתרגם מחקרים חדשניים מתחום מדעי ההתנהגות לפתרונות אסטרטגיים ופרקטיים במגוון סקטורים. כמייסד PublicWise, חברת ייעוץ, הוא מחויב לשיפור ביצועים ולגיטימציה ארגונית באמצעות מתודולוגיות מבוססות, תוך התמקדות מיוחדת בתיאוריית "הציבוריות הארגונית".

בעבר, שימש ד"ר דריזין-עמית כסמנכ"ל (Deputy Director General) לפיתוח ארגוני מערכתי ברשות השופטת בישראל, שם הוביל יוזמות לשינוי מערכתי, טיפח חוסן ארגוני ועיצב תוכניות פיתוח מנהיגות אסטרטגית עבור שופטים ואנשי מינהל בכירים. ניסיונו כולל גם תרומות משמעותיות למערכת הבריאות (שירותי בריאות כללית) ולמערכת הביטחון (ענף מדעי ההתנהגות בחיל הים של צה"ל), שם ייעץ בתחומי פיתוח ארגוני וניהולי, מעורבות עובדים ושיפור תהליכים. כיום, הוא חולק את מומחיותו כמרצה מן החוץ באוניברסיטת חיפה, בחוג לסוציולוגיה ובבית הספר למנהל ומדיניות ציבורית.

מחקריו עוסקים בניהול, חדשנות ואקולוגיה של חוסן במערכות מורכבות, ומשקפים את מחויבותו לתובנות יישומיות. פרסומיו כוללים את:

• "Unveiling the Spirit of Publicness: Conceptualization and Validation of a Publicness Perceptions Scale" (Dryzin-Amit, Vashdi, & Vigoda-Gadot, 2024)

• "The Publicness Enigma: Can Perceived Publicness Predict Employees’ Formal and Prosocial Behavior Across Sectors?" (Dryzin-Amit, Vashdi, & Vigoda-Gadot, 2022)

• Beyond Individual Grit: A Multi-Level Framework for Systemic Judicial Resilience" (forthcoming, Dryzin-Amit, 2025).