לא לפחד, לרקוד: איך נתאים את צעדי הקריירה שלנו בעידן ה-AI?
- ינון עמית
- 29 ביולי
- זמן קריאה 7 דקות
עודכן: 30 ביולי
---
אמ;לק
העולם בדהירה טכנולוגית, והבינה המלאכותית (AI) משנה את כללי המשחק בשוק העבודה. בכנס "מיומנויות עתיד" של גלובס, עסקו בשאלה המרכזית: איך נתכונן לעתיד שבו AI היא שחקן מפתח? נגלה כאן את המיומנויות הקריטיות, איך לשלב AI כשותף ולא כאיום, וכיצד נוכל לא רק לשרוד, אלא לשגשג בעולם עבודה דינמי ומשתנה.
(גילוי נאות - טור זה נכתב מתוך סיכום שלי ותמונות מהכנס ובעזרת מספר כלי AI מתקדמים לחילוץ טקסט מתמונה, ניתוח תמות ועריכה).
הקדמה
העולם לא רק משתנה, הוא רוקד טנגו לוהט עם הבינה המלאכותית (AI), ואנחנו? אנחנו חייבים ללמוד את צעדי הריקוד החדשים. בכנס "מיומנויות עתיד" של גלובס, בחסות מכללת אפקה וקרן טראמפ, שנערך ממש היום, עלו שאלות שלא יכולנו להתעלם מהן: איך נכין את עצמנו, ואת אלה שבאים אחרינו, לעולם עבודה שדוהר קדימה במהירות מסחררת? מהן המיומנויות שיהפכו למטבע של המחר, ואיך נשלב AI בחיינו המקצועיים מבלי לאבד את הניצוץ האנושי? בואו נצלול פנימה ונגלה את התשובות שיעזרו לנו לא רק לשרוד, אלא לשגשג.
עולם בשינוי אקספוננציאלי: היכונו לחוסן!
אנחנו נמצאים בלב המהפכה התעשייתית הרביעית, אירוע היסטורי שמחייב אותנו "לעלות על הגל הזה". זוהי תקופה של שיבושים: דה-גלובליזציה, הזדקנות האוכלוסייה, מהפכה טכנולוגית ואי-ודאות מתמשכת. כפי שציין פרופ' לאו לידרמן, יועץ כלכלי ראשי בבנק הפועלים, אנו עומדים בפני אתגרים גלובליים משמעותיים: העולם חווה פרגמנטציה ודה-גלובליזציה, עם חלוקה גוברת בין גושים - סין וארה"ב. מעמד הביניים נשחק, שכן הצמיחה אינה מחלחלת אליו באופן גורף. כל אלה מחייבים אותנו לא רק להגיב לשינוי, אלא להגדיר חזון ברור ולפעול על פיו. מול האתגרים האלה, עלינו למצוא דרכים אפקטיביות להתגבר על החרדה מהטכנולוגיה ולקבל את אי הוודאות המתמשכת כנתון. פיתוח חוסן – הן ברמה האישית והן ברמה הארגונית – הוא המפתח.
יום העבודה שלנו כבר משתנה בקצב מסחרר, והוא צפוי רק להתגבר. אם בעבר יכולנו לצפות לגירויים חיצוניים בפרקי זמן ארוכים יחסית, כיום קצב הגירויים המהיר מחייב אותנו לפתח יכולות הסתגלות והטמעה טכנולוגית חסרות תקדים. כל אחד מאיתנו יצטרך לפתח יכולת לנהל "סוכנים דיגיטליים" – כלי AI מתקדמים (כמו צ'אטבוטים או מודלי AI אוטונומיים) שיבצעו משימות מורכבות. עלינו ללמוד להאציל להם סמכויות, להקצות להם משימות וללמוד לפעול איתם במרץ. למעשה, כל עובד יהפוך למנהל. המנהלים, מצידם, יצטרכו לפתח יכולות של חשיבה מערכתית, להרים מבט מהשוטף אל האסטרטגי, ולהבין לעומק את הארגון כולו. בתוך מציאות זו, עולה גם צורך קריטי בהגנה על נתוני הבינה המלאכותית ובתשתיות אבטחת סייבר חסרות פשרות, כך שחוות השרתים ייכנסו בישראל עמוק לאדמה ויהיו מוגנים באופן מירבי גם מפגיעה פיזית וגם מאיומי סייבר. השאלה הגדולה היא על מי מוטלת האחריות להכשיר את רוח העבודה הזו – אחריות אישית, אך גם אחריות מערכתית ואסטרטגית של החברות ושל המדינה. את הרכבת הזו קטר ההייטק לא יוכל לגרור בעצמו.
המצפן של המחר: למידה שמשנה את כללי המשחק
מול האתגרים האלה, עולה השאלה המכרעת: כיצד אנו מתכוננים ומכשירים את עצמנו ואת הדורות הבאים? אם חשבתם שתואר אקדמי הוא כרטיס הכניסה הבלעדי להייטק, תחשבו שוב. סקר גלובס הציג תמונה ברורה: תואר זה נחמד, אבל בלי מיומנויות מעשיות הסטודנטים נשארים מאחור. הלמידה חייבת להיות יותר רלוונטית, ובמכללת אפקה, תואר שינוי במסלול ההכשרה שנמצא גם כמוביל להנאה רבה יותר של הסטודנטים מהלימודים!
במכללת אפקה עוברים מלימוד מבוסס ידע להקניית מיומנויות, תוך הטמעה של התנסות מעשית, שינוי במרחב הפיזי ושינוי עמוק בתרבות הארגונית. החזון של המכללה עוסק בהכשרת מהנדסים עם יכולת למידה לאורך כל החיים, אשר ידעו לפתח חשיבה עצמית וביקורתית שתאפשר להם לנווט בעולם שבו AI מעצימה את הצורך בהבנת הדברים לעומק. המטרה היא לייצר בוגרים בעלי "דמות בוגר" ברורה, שתואמת את צרכי השוק המשתנים. זהו תהליך שמחייב שילוביות של אקדמיה, תעשייה, צבא ומערכת חינוך, וקביעת נורמה ורף לכל רמה, כדי להוביל לחוסן לאומי ולהבטיח שהמשאב האנושי שלנו, המשאב היחיד שיש לישראל, יהיה מוביל ורלוונטי. הגישה הזו משתקפת היטב ב"מתווה אפקה", המתאר את התהליך המקיף לשינוי תהליכי למידה בהשכלה הגבוהה שיושם על ידם, ובדגש על הכשרת מיומנויות.
האתגר הנוכחי הוא שתלמידים רבים מתקשים ליישם מודלים נלמדים לפתרון בעיות מורכבות מהחיים האמיתיים בכלים מתמטיים שהם רוכשים היום בבתי הספר, כפי שעולה ממדד פיזה. אלי הורביץ מקרן טראמפ הדגיש, זו בדיוק הסיבה שהם נכשלים במדד זה. בקרוב AI תדע לפתור את הבעיות שמצריכות מיומנויות STEM (מדעים מדויקים) בעצמה, ואז השאלה מתחדדת: מהו מותר האדם מול הבינה המלאכותית? התשובה טמונה במיומנויות שלא ניתנות לאוטומציה: חשיבה ביקורתית, יצירתיות, ניהול רגשות, עבודת צוות, קבלת החלטות אחראית ויכולת למידה מתמדת. כלומר, היכולת להיות גמישים, מסתגלים ובעלי כושר התאמה מהיר לשינויים.
רוכבים על גל ה-AI: הופכים את הכלי לשותף
אז מה עושים עם כל המורכבות הזו? מה חשוב להבין, לקחת בחשבון וליישם כבר כיום על ידי כל אחד מאיתנו?
דע את "האויב". מודל העבודה של הבינה המלאכותית הוא: חוש, תבין את המשמעות, תחליט, תבצע.
כאן נכנסת היכולת האנושית. אם נשכיל להבין היכן עלינו להשאיר מקום לגורם האנושי, ואיפה למעשה בן האדם צריך להתערב בתהליכי הבינה - נמצא את מקומנו ונשכיל להשיג את היתרונות של הקדמה. ד"ר תומר סיימון, המדען הראשי של מיקרוסופט ישראל, ציין במדויק: בפרק הזמן שבין ההחלטה לביצוע, עלינו להשאיר את המקום של בן האנוש כמשמעותי בתהליך. ה-AI היא כלי עצום, והיא משחררת אותנו ממשימות שגרתיות וחוזרות על עצמן ומפנה אותנו להשקיע ב-"Heavy Lifting" שנדרש לביצוע משימות מורכבות, משמעותיות, ואף מהנות יותר.
המסר שחזר על עצמו לאורך הכנס היה ברור: נצטרך לפתח אוריינטציה טכנולוגית חזקה, אך היא חייבת לבוא יחד עם מגוון של מיומנויות רכות – סקרנות, שיתוף פעולה, ובעיקר, היכולת ליצור "פרומפט טוב" ל-AI, כלומר, היכולת להוציא מהבינה את המיטב. כבר כיום, ארגונים ממשיכים לחפש את המועמדים המצטיינים, אך להשלים לימודים כמצטיין דיקו זה כבר לא ייספק. החברות מחפשות את אלה שיודעים להשתמש בכלי AI. הם מצפים מהמועמדים שינצלו את הבינה המלאכותית לביצוע משימות שגרתיות כדי להתפנות למשימות מורכבות וערכיות יותר.
מבחני הכניסה לארגונים המובילים השתנו בהתאם: לא ניתן לצלוח אותם רק באמצעות AI, ועם זאת, גם לא ניתן להשלים אותם ללא שימוש מושכל בה. זוהי עדות מובהקת למציאות המתפתחת, בה הבינה המלאכותית אינה נקודת הסיום, אלא תחילתה של ציפייה למערכת יחסים חדשה ופורייה בין האדם לטכנולוגיה.
עתיד שוק העבודה: הרבה יותר עם הרבה פחות כוח אדם
הדיון על צמצום תפקידים בגלל AI היה מפוכח: "סביר שתפקידים מסוימים לא ישרדו", אך תפקידים חדשים יצוצו ויורחבו. המטרה היא "לעשות הרבה יותר עם כוח האדם", לא להחליף אותו, אלא להעצים אותו. כבר לא מדובר בעתיד של שנים, אלא של חודשים. הדוברים בכנס טענו שה-AI אינה "אויב", אך מי שהקשיב לסאבטקסט הבין שהבינה המלאכותית כבר כאן, והיא לוקחת על עצמה משימות רבות בקצב חסר תקדים. המעסיקים מצפים מאיתנו כעת לבצע הרבה יותר באמצעות כלי העזר המדהים הזה שמונגש לנו – בעומק רב יותר ובכל זמן. מי שיוכל לדמיין ילד בחנות צעצועים, ישכיל להבין כיצד הארגונים להוטים לרוץ לכיוון של לעשות הרבה יותר עם הרבה הרבה פחות כוח אדם.
בתחום הבנקאות, למשל, הלקוחות של בנק One Zero יכולים לבצע כבר כיום כמעט את כל הפעולות הבנקאיות בבינה מלאכותית, מה שמשאיר את הבנקאים למשימות ייעוץ ותכנון פיננסי – כלומר, תפקידים מורכבים יותר ועם ערך מוסף גבוה. זה יוביל לכך שלאורך זמן, כנראה גם היחס בין מספר הלקוחות של הבנק למצבת כוח אדם יצטמצם, כפי שהודגש בכנס. יחד עם זאת, נוצרו תפקידים חדשים סביב העיסוק בבינה מלאכותית בבנקים. היבטים אלו מובילים אותנו לשקול את שני התרחישים המרכזיים של השפעת ה-AI: האם כניסתה תוביל לפריון ייצור משופר, חלוקת הכנסות הוגנת וצמצום ריכוזיות, או שמא להיפך – לתהליכים שייצרו פערים גדולים יותר בחברה?
אמנם ישנה דאגה אמיתית לגבי שילוב ג'וניורים בתקופת ביניים – ושאלה אסטרטגית - איך הם יזניקו את הקריירה שלהם כשה-AI יכולה לבצע משימות רבות שנועדו להם עד כה? עם זאת, רוב החברות מסכימות שהן "צריכות את הג'וניורים" ושהן צריכות "ללמוד איך לשלב אותם". שכן הם מביאים איתם "מבט אחר" ו-"השילוב שלהם בריא לארגון".
המסר ללומדים לעתיד הוא חד וברור: כדאי לחשוב על תחומי דעת שיספקו עוגנים מבוססים של ידע רלוונטי לעולם העתידי (STEM) שעליו יוכלו להתקדם עם מקצועות וטכנולוגיות העתיד. ה-"עתיד שייך למדע" – פיזיקה, מתמטיקה, ביולוגיה (כן ביולוגיה... כי ברור שנרצה לשלב את הטכנולוגיה בגופנו בעתיד...) – ואלה עם שילוב של כל תחום נוסף במקצועות החברה והרוח שיאפשרו לבוגרים העתידיים לחשוב על מורכבות הממשק של טכנולוגיות ואנושיות.
צידה לדרך: AI כזרז לצמיחה אנושית – המפתח להצלחה בעידן החדש
הבינה המלאכותית אינה עוד איום תיאורטי; היא כאן כדי להישאר. בידינו האחריות – האם נאפשר לה לגזול את פרנסתנו, או שננצל אותה להעצמה? ההסתגלות וההתמודדות תלויות ביכולתנו להבין את אופן פעולתה, לשלוט בשימוש בה, ובעיקר – לזהות את נקודות הממשק הקריטיות שבהן התערבות אנושית חיונית לשמירה על ערכים וקידום האנושות. המפתח להצלחה בעידן החדש טמון ביכולתנו לחשוב מחדש על מה שהופך אותנו לבלתי ניתנים להחלפה: היצירתיות, היכולת לפתור בעיות מורכבות, החוסן המנטלי והאנושיות שבנו.
לסיכום, אנחנו לא צריכים לפחד מה-AI, אלא ללמוד לרקוד איתה. זה מחייב אותנו לא רק לרכוש מיומנויות חדשות, אלא גם לשנות את הגישה שלנו ללמידה – להפוך אותה ללמידת חיים מתמשכת. עלינו לטפח סקרנות, לאהוב ללמוד לשם הלמידה, ולזכור שתמיד יש "כוכבים" שאפשר להביט אליהם ולפרוץ כל תקרה. סקרן לראות כיצד נשלב את המהפכה הזו בחיינו ונצא ממנה מחוזקים.
כלים ומחשבות לעתיד העבודה: איך ליישם את התובנות?
כדי לצלוח את המהפכה הטכנולוגית ולהבטיח את הרלוונטיות המקצועית שלכם, נדרשת גישה רב-ממדית. בראש ובראשונה, עלינו לפתח את המיומנויות האנושיות בלתי ניתנות להחלפה: זוהי השקעה קריטית הנחוצה לחידוד חשיבה ביקורתית, יצירתיות, ניהול רגשות, עבודת צוות וקבלת החלטות אחראית ומוסרית. מיומנויות אלו, שה-AI מתקשה (עדיין) לשכפל, הן עמודי התווך של הערך המוסף האנושי.
בד בבד, עלינו להפוך את ה-AI לשותף אסטרטגי ולא לאיום. אל תראו בה "אויב", אלא כלי משחרר שיאפשר לכם להתמקד במשימות מורכבות, יצירתיות ובעלות ערך מוסף גבוה. למדו ליצור "פרומפטים טובים" כדי להוציא ממנה את המיטב ולנהל אותה ביעילות. לימדו לשלב בין כלי AI שונים ליצירת ערך מוסף מעבר ליכולת של כל כלי בנפרד. עלינו גם לאמץ גמישות וחוסן בעידן של אי-ודאות שלא נראה כי ישתנה בעתיד.
יום העבודה משתנה בקצב אקספוננציאלי, ועלינו לפתח יכולת לנהל "סוכנים דיגיטליים" ולהאציל להם משימות – תפקיד חדש שכל עובד יצטרך לרכוש. לבסוף, הסטודנטים של המחר יצטרכו לחשוב על רכישת ידע רלוונטי המשלב אדנים רחבים ורלוונטיים הן לקיום הטכנולוגיה והן להבטחת האנושיות. זה אומר להשקיע בעוגני ידע בסיסיים במדעים מדויקים, אך לשלב אותם עם מיומנויות חברתיות ורוחניות שיאפשרו להם לחבר בעתיד את המוצרים הטכנולוגיים לערכים האנושיים החשובים וליצור פתרונות שלמים, מאוזנים ופורצי דרך.
המסרים הללו מעלים שאלות קריטיות להמשך חשיבה:
כיצד נוכל ליצור מערכת חינוך שתעודד סקרנות ולמידה עצמית כבר מגיל צעיר, ותכין את הילדים לעולם עבודה שבו אין "מקצועות בטוחים" אלא מיומנויות מתפתחות?
כיצד נגן על האתיקה והמוסר בעולם שבו AI מקבלת יותר ויותר החלטות?
מהו הגבול הדק בין שימוש יעיל לבין איבוד שליטה?
ולאור הצפי לצמצום תפקידים מסוימים, איך נוכל לייצר "רשת ביטחון" חברתית וכלכלית לאותם עובדים ותיקים שיתקשו להסתגל לשינויים המהירים?
האם אתם מוכנים לאתגר?
אודות
ד"ר ינון דריזין-עמית הוא מומחה בפיתוח ארגוני ומנהיגות, המונע מתשוקה עמוקה לטיפוח ארגונים משגשגים וחסונים (resilient), ומרגישות עמוקה לצרכים אנושיים. ביכולתו לתרגם מחקרים חדשניים מתחום מדעי ההתנהגות לפתרונות אסטרטגיים ופרקטיים במגוון סקטורים. כמייסד PublicWise, חברת ייעוץ, הוא מחויב לשיפור ביצועים ולגיטימציה ארגונית באמצעות מתודולוגיות מבוססות, תוך התמקדות מיוחדת בתיאוריית "הציבוריות הארגונית".
בעבר, שימש ד"ר דריזין-עמית כסמנכ"ל (Deputy Director General) לפיתוח ארגוני מערכתי ברשות השופטת בישראל, שם הוביל יוזמות לשינוי מערכתי, טיפח חוסן ארגוני ועיצב תוכניות פיתוח מנהיגות אסטרטגית עבור שופטים ואנשי מינהל בכירים. ניסיונו כולל גם תרומות משמעותיות למערכת הבריאות (שירותי בריאות כללית) ולמערכת הביטחון (ענף מדעי ההתנהגות בחיל הים של צה"ל), שם ייעץ בתחומי פיתוח ארגוני וניהולי, מעורבות עובדים ושיפור תהליכים. כיום, הוא חולק את מומחיותו כמרצה באוניברסיטת חיפה, בחוג לסוציולוגיה ובבית הספר למנהל ומדיניות ציבורית.
מחקריו עוסקים בניהול, חדשנות ואקולוגיה של חוסן במערכות מורכבות, ומשקפים את מחויבותו לתובנות יישומיות. פרסומיו כוללים את:
"Unveiling the Spirit of Publicness: Conceptualization and Validation of a Publicness Perceptions Scale" (Dryzin-Amit, Vashdi, & Vigoda-Gadot, 2024)
"The Publicness Enigma: Can Perceived Publicness Predict Employees’ Formal and Prosocial Behavior Across Sectors?" (Dryzin-Amit, Vashdi, & Vigoda-Gadot, 2022)
Beyond Individual Grit: A Multi-Level Framework for Systemic Judicial Resilience" (forthcoming, Dryzin-Amit, 2025).
תגובות