האם המינהל הציבורי יודע להעריך את עצמו?

מחקרים חדשים חושפים: המינהל הציבורי בעולם מתקשה להתאים את עצמו למציאות המשתנה. בעוד מדינות מובילות מטמיעות טכנולוגיות חדשניות למדידת אפקטיביות, ישראל מפגרת בפיתוח כלים מתקדמים להערכת ביצועים.

כשפקיד בכיר במשרד ממשלתי נדרש להסביר כיצד נמדדת הצלחת הארגון שלו, הוא משתהה. "יש לנו מדדים," הוא אומר, "אבל האם הם באמת משקפים את האפקטיביות שלנו? זו שאלה מורכבת." שאלה זו אינה ייחודית לישראל. סקירה מקיפה של מחקרים עדכניים מהשנים האחרונות מצביעה על פער הולך וגדל בין הצורך במדידת אפקטיביות במינהל הציבורי לבין היכולת המעשית לעשות זאת.

"הבעיה העיקרית היא שהמציאות משתנה מהר יותר מהיכולת שלנו לפתח כלי מדידה מתאימים," מסבירים החוקרים. בעידן של שינויים טכנולוגיים מהירים ואתגרים חברתיים מורכבים, השאלה כיצד למדוד הצלחה במינהל הציבורי הופכת למורכבת יותר מתמיד.

מהפכת הנתונים שלא הגיעה

בעוד המגזר העסקי מאמץ במהירות טכנולוגיות מתקדמות לניתוח נתונים, המינהל הציבורי מתקדם בקצב איטי יותר. מחקרים שפורסמו ב-2024 מצביעים על כך שרק מיעוט מהארגונים הציבוריים בעולם משתמשים בכלים מתקדמים כמו בינה מלאכותית וניתוח נתוני עתק למדידת ביצועים.

"זה לא רק עניין של טכנולוגיה," מדגיש המחקר. "זה עניין של תרבות ארגונית." מדינות כמו אסטוניה, סינגפור וקנדה, שהצליחו להטמיע מערכות מדידה מתקדמות, עשו זאת תוך שינוי מקיף של תרבות הארגון.

האתגר הישראלי

בישראל, המצב מורכב אף יותר. בעוד המדינה מתהדרת בתואר "אומת הסטארט-אפ", המינהל הציבורי שלה מתקשה לאמץ חדשנות בתחום מדידת האפקטיביות. חוקרים מצביעים על שלושה חסמים עיקריים: היעדר תשתית טכנולוגית מתאימה, התנגדות לשינוי בקרב עובדי המינהל הציבורי, וקושי בהגדרת מדדי הצלחה ברורים.

מחקר שנערך באוניברסיטת קופנהגן ואוניברסיטת ג'ורג'יה שופך אור על האתגר. החוקרים סקרו מאות מחקרים בתחום המינהל הציבורי וזיהו 72 ערכים ציבוריים שונים המשפיעים על תפקוד הארגונים הציבוריים. ממצאי המחקר מראים כי האתגר אינו רק במדידה, אלא בהבנה העמוקה של מערכת היחסים המורכבת בין הערכים השונים.

הבעיה היא שערכים ציבוריים אינם פועלים בחלל 'ריק', מסביר פרופ' בק יורגנסן, מחבר המחקר. "ערך אחד עשוי לחזק או לסתור ערך אחר, וארגונים ציבוריים נדרשים לנווט במבוך הזה". החוקרים זיהו שלושה סוגים של יחסי גומלין בין ערכים: קרבה (ערכים הקשורים זה לזה במהותם), היררכיה (ערכים שיש ביניהם יחסי כפיפות), וסיבתיות (ערכים שמשפיעים זה על זה).

ערך ציבורי הוא עיקרון מנחה המשקף את האינטרס הציבורי ומשמש כמצפן להתנהלות המינהל הציבורי. לעומתו, מוצר ציבורי הוא שירות או משאב שהמדינה מספקת לכלל הציבור, כמו ביטחון או תשתיות. ההבדל המהותי הוא שערך ציבורי מכוון התנהגות, בעוד מוצר ציבורי הוא תוצר מוחשי.

המחקר חשף מערכת יחסים מורכבת בין הערכים הציבוריים. למשל, שקיפות וסודיות נמצאות במתח מתמיד – שקיפות מלאה עלולה לפגוע בביטחון או בפרטיות, בעוד סודיות מוחלטת פוגעת באמון הציבור. באופן דומה, יעילות ודמוקרטיה משלימות זו את זו בתנאים מסוימים אך מתנגשות באחרים.

החוקרים זיהו שלושה דפוסים מרכזיים:

"ערכי שכנות" - ערכים הקשורים זה לזה במהותם. למשל, אחריותיות ושקיפות תומכים זה בזה ומחזקים אחד את השני.

"ערכים משלימים" - ערכים שפועלים יחד ליצירת ערך גבוה יותר. לדוגמה, מקצועיות והגינות יוצרות יחד שירות ציבורי איכותי.

"ערכים מתחרים" - ערכים שלעיתים מתנגשים זה בזה. למשל, יעילות מול שוויון, או חדשנות מול יציבות.

"הממצאים מלמדים שניהול ציבורי אפקטיבי דורש הבנה עמוקה של מערכת הערכים הזו", מסכם פרופ' בוזמן. "ההצלחה נמדדת ביכולת לאזן בין הערכים השונים ולהתאים אותם למציאות המשתנה."

המפתח להצלחה: שקיפות ושיתוף

"אחד הלקחים החשובים ביותר שעולים מהמחקרים האחרונים הוא שמדידת אפקטיביות אינה יכולה להתבצע בוואקום," מסבירים החוקרים. "היא חייבת לכלול את כל בעלי העניין – מהאזרח הפשוט ועד לדרג המנהל הבכיר."

מדינות שהצליחו בתחום זה אימצו גישה המשלבת שלושה מרכיבים: שקיפות מלאה של נתוני הביצוע, שיתוף הציבור בהגדרת המדדים, והטמעת טכנולוגיות מתקדמות לאיסוף וניתוח נתונים. הדוגמה היוונית מעניינת במיוחד. למרות המשבר הכלכלי המתמשך, יוון הצליחה להטמיע מערכת מדידת ביצועים מתקדמת במינהל הציבורי שלה. המפתח להצלחה היה שילוב של טכנולוגיה חדשנית עם מעורבות גבוהה של העובדים ושל הציבור.

אתגרי העתיד

המחקרים מצביעים על שלושה אתגרים מרכזיים שיעמדו בפני המגזר הציבורי בשנים הקרובות:

1. התמודדות עם מורכבות גוברת: כיצד למדוד הצלחה בעולם שבו האתגרים הופכים מורכבים יותר?

2. איזון בין פרטיות לשקיפות: כיצד לאסוף ולנתח נתונים תוך שמירה על פרטיות העובדים והאזרחים?

3. הטמעת חדשנות: כיצד להתגבר על התנגדות לשינוי ולהטמיע טכנולוגיות חדשות?

מבט קדימה

"המפתח להצלחה טמון בגמישות," מסכמים החוקרים. "המינהל הציבורי חייב לפתח יכולת להתאים את עצמו במהירות למציאות המשתנה." הדבר דורש לא רק השקעה בטכנולוגיה, אלא גם שינוי תפיסתי עמוק.

עבור ישראל, האתגר כפול: עליה לא רק לסגור את הפער מול המדינות המובילות, אלא גם לפתח מודל ייחודי שיתאים למאפייניה המיוחדים. המחקרים מראים שהדבר אפשרי, אך דורש מחויבות ארוכת טווח ושיתוף פעולה בין כל הגורמים במערכת.

"בסופו של דבר," מסכם המחקר, "השאלה אינה האם למדוד, אלא כיצד לעשות זאת בצורה שתשרת את האינטרס הציבורי בצורה המיטבית." האתגר הזה, יותר מכל, יעצב את פני המינהל הציבורי בשנים הקרובות.

מה המשמעות המעשית עבור מנהלים בשירות הציבורי? 

המחקרים מציעים מספר כלים פרקטיים:

1. מיפוי ערכים: על המנהל למפות את הערכים המרכזיים בארגונו ולזהות את יחסי הגומלין ביניהם.

2. ניהול קונפליקטים: פיתוח מנגנונים להתמודדות עם מצבים בהם ערכים מתנגשים, למשל בין יעילות לאיכות.

3. מדידה והערכה: פיתוח מדדים שמשקפים את מכלול הערכים ולא רק את הביצועים הכמותיים.

4. תקשורת ארגונית: שיקוף הערכים לעובדים ולבעלי העניין והטמעתם בתרבות הארגונית.

5. קבלת החלטות: שימוש במפת הערכים ככלי תומך החלטה במצבים מורכבים.

   
   

   בתוך המורכבות הייחודית של הארגון, היכולת להעריך מה באמת קורה ולתרגם זאת להשפעה ציבורית היא קריטית. PublicWise מציעה גישה אסטרטגית המגשרת על פרדוקס המדידה בארגון – לא רק עמידה בדוחות, אלא יצירת ערך אמיתי, בניית אמון וקידום שירות יעיל.

   
   

   באמצעות עקרונות ה"ציבוריות הארגונית", דיאלוג כן ומתודולוגיות מוכחות, אנו נסייע לארגונכם להגדיר מחדש את הצלחתו, לייצר בהירות, ולהוביל שינויים עמוקים שיחזקו את הקשר עם בעלי העניין ויבטיחו מקסימום תועלת ציבורית.

   
   

האם גם הארגון שלכם נאבק עם "דימוי עצמי נמוך"?

• אנו מתקשים לכמת ולהציג את הערך האמיתי שאנו מייצרים
• המדדים שלנו לא מתורגמים לשינוי מהותי או שיפור שירות
• יש לנו אתגר בהבטחת אמון בגלל חוסר שקיפות ובירוקרטיה
• קיים אצלנו קושי פנימי לקבל ביקורת וליישם תהליכי התייעלות

אל תתמודדו עם המורכבות לבד. הסקר עזר לכם להבין טוב יותר את המכשול המרכזי? בפגישת ההיכרות האישית שלנו, ללא עלות וללא כל התחייבות, תגלו לא רק שהאתגר שלכם מובן לעומק, אלא גם שתקבלו פרספקטיבה חדשה ואת התובנה המדויקת שתסייע לכם להתחיל לנוע קדימה. צאו מהפגישה עם כיוון ברור ומוטיבציה מחודשת.

אם אתם מובילים שינוי בארגון מורכב

ורוצים לחזק גם ביצועים וגם ציבוריות ארגונית -

קבעו פגישת היכרות וצאו עם בהירות לגבי הצעד הבא של הארגון שלכם

פגישת היכרות אישית ללא התחייבות

30min

הזמינו עכשיו

רשימת מקורות 

1. Beck Jørgensen, T., & Bozeman, B. (2007). Public values: An inventory. Administration & Society, 39(3), 354-381.

2. Bryson, J., Crosby, B., & Bloomberg, L. (2014). Public value governance: Moving beyond traditional public administration and the new public management. Public Administration Review, 74(4), 445-456.

3. David, G. (2024). Artificial intelligence: Opportunities and challenges for public administration. Canadian Public Administration, 67(3), 388-406.

4. George, B., Walker, R., & Monster, J. (2019). Does strategic planning improve organizational performance? A meta‐analysis. Public Administration Review, 79(6), 810-819.

5. Grimmelikhuijsen, S., Jilke, S., Olsen, A., & Tummers, L. (2016). Behavioral public administration: Combining insights from public administration and psychology. Public Administration Review, 77(1), 45-56.

6. Hartanto, D., Dalle, J., Akrim, A., & Anisah, H. (2021). Perceived effectiveness of e-governance as an underlying mechanism between good governance and public trust: A case of Indonesia. Digital Policy Regulation and Governance, 23(6), 598-616.

7. Kişi, N. (2024). Exploring employee engagement in the public sector: Antecedents, consequences and strategies. Public Administration Issues, 0(5), 111-129.

8. McGarvey, N. (2001). Accountability in public administration: A multi-perspective framework of analysis. Public Policy and Administration, 16(2), 17-29.

9. Mitsiou, D., & Zafiropoulos, K. (2024). Exploring the relationships between the enablers and results criteria of the EFQM model 2013 in the context of the Greek public administrative services. Administrative Sciences, 14(4), 79.

10. Moura, L., Lima, E., Deschamps, F., Aken, E., Costa, S., Treinta, F., & Cestari, J. (2019). Designing performance measurement systems in nonprofit and public administration organizations. International Journal of Productivity and Performance Management, 68(8), 1373-1410.

11. Popova, L., Seniv, B., Korol, V., Galushko, O., & Biriukov, I. (2023). The role of digital technologies in the public administration sphere. Cuestiones Políticas, 41(76), 207-221.

12. Temitope, T. (2023). Investigating innovative models of governance and collaboration for effective public administration in a multi-stakeholder landscape. International Journal Papier Public Review, 4(2), 18-28.

13. Viscusi, G., Spahiu, B., Maurino, A., & Batini, C. (2014). Compliance with open government data policies: An empirical assessment of Italian local public administrations. Information Polity, 19(3,4), 263-275.

14. Witesman, E. (2020). Public value governance: A framework. In Global Encyclopedia of Public Administration, Public Policy, and Governance (pp. 1-22). Springer.

אודות

ד"ר ינון דריזין-עמית הוא מומחה בפיתוח ארגוני ומנהיגות, המונע מתשוקה עמוקה לטיפוח ארגונים משגשגים וחסונים (resilient), ומרגישות עמוקה לצרכים אנושיים. ביכולתו לתרגם מחקרים חדשניים מתחום מדעי ההתנהגות לפתרונות אסטרטגיים ופרקטיים במגוון סקטורים. כמייסד PublicWise, חברת ייעוץ, הוא מחויב לשיפור ביצועים ולגיטימציה ארגונית באמצעות מתודולוגיות מבוססות, תוך התמקדות מיוחדת בתיאוריית "הציבוריות הארגונית".

בעבר, שימש ד"ר דריזין-עמית כסמנכ"ל (Deputy Director General) לפיתוח ארגוני מערכתי ברשות השופטת בישראל, שם הוביל יוזמות לשינוי מערכתי, טיפח חוסן ארגוני ועיצב תוכניות פיתוח מנהיגות אסטרטגית עבור שופטים ואנשי מינהל בכירים. ניסיונו כולל גם תרומות משמעותיות למערכת הבריאות (שירותי בריאות כללית) ולמערכת הביטחון (ענף מדעי ההתנהגות בחיל הים של צה"ל), שם ייעץ בתחומי פיתוח ארגוני וניהולי, מעורבות עובדים ושיפור תהליכים. כיום, הוא חולק את מומחיותו כמרצה מן החוץ באוניברסיטת חיפה, בחוג לסוציולוגיה ובבית הספר למנהל ומדיניות ציבורית.

מחקריו עוסקים בניהול, חדשנות ואקולוגיה של חוסן במערכות מורכבות, ומשקפים את מחויבותו לתובנות יישומיות. פרסומיו כוללים את:

• "Unveiling the Spirit of Publicness: Conceptualization and Validation of a Publicness Perceptions Scale" (Dryzin-Amit, Vashdi, & Vigoda-Gadot, 2024)

• "The Publicness Enigma: Can Perceived Publicness Predict Employees’ Formal and Prosocial Behavior Across Sectors?" (Dryzin-Amit, Vashdi, & Vigoda-Gadot, 2022)

• Beyond Individual Grit: A Multi-Level Framework for Systemic Judicial Resilience" (forthcoming, Dryzin-Amit, 2025).