לעמוד ביעד ולפספס את העיקר: חשיבה מחדש על פיתוח ארגוני אסטרטגי

בואו נדמיין מחדש את ניהול הביצועים – כך שפגיעה במטרה לעולם לא תחמיץ את העיקר.

דמיינו מנהל בישראל, מביט בדאגה על לוח מחוונים עמוס ביעדי ביצועים. כל מספר נבחן בקפדנות. כל יעד שלא הושג עלול לגרור מבוכה ציבורית, אובדן תקציבים ואפילו סוף קריירה. אבל מה קורה כאשר המרדף הבלתי פוסק אחר יעדים מעיב על המשימה האמיתית – אספקת איכות אמיתית לאנשים אמיתיים?

זוהו הפרדוקס המרכזי אותו חקרו פרופ' גווין ביוון (Gwyn Bevan) ופרופ' כריסטופר הוד (Christopher Hood) במחקרם המשפיע על מערכת הבריאות הציבורית באנגליה.

המלכוד של "יעדים ואימה": כשמספרים הופכים חזות הכול

בבסיס מחקרם עומדת מציאות מטרידה: מערכת ניהול הביצועים על בסיס נתונים, שכונתה עד מהרה לוח "היעדים והאימה" (targets and terror) שהוטמעה בתחילת שנות ה-2000 נועדה להניע שיפור באמצעות שקיפות ואחריותיות. לבתי חולים ומרפאות הוענק "ציון כוכב", שנגזר מעשרות מדדי ביצועים. ההיגיון היה פשוט – מה שנמדד מנוהל. אולם, כפי שביוון והוד מדגימים בעוצמה רבה, גישה זו הובילה לעיתים קרובות לעיוות מסוכן, שבו המספרים עצמם הפכו למטרה, במקום להיות האמצעי להבטחת טיפול טוב יותר.

בעיית צמצום המורכבות: לאבד את היער בגלל העצים

הבעיה נעוצה בתופעה המכונה Synecdoche – צמצום המורכבות, או האמונה השגויה שחלק יכול לייצג את השלם. כאשר שירותים מורכבים מצטמצמים לקומץ מדדים בלבד, היבטים מהותיים של איכות, שוויון ואחריות אתית ועוד נותרים מחוץ למשוואה.

התוצאה היא מערכת שבה מנהלים וצוותים מקבלים תמריצים "לשחק" עם המספרים, לעיתים על חשבון האנשים שאותם הם אמורים לשרת. "משחק" זה לובש צורות רבות: מנהלים עשויים להימנע מלהשיג יעדים מעבר לנדרש כדי למנוע הצבת יעדים קשוחים יותר בעתיד, לרכז מאמץ רק במינימום הנדרש, או להזניח היבטי טיפול ושירות קריטיים שאינם נמדדים. התנהגויות אלו אינן מופשטות; יש להן השלכות הרסניות אמיתיות על עובדים, בעלי עניין והציבור הרחב. צוותים יכולים לחוש דמורליזציה, להיות נתונים ללחץ לתמרן תוצאות, או להיאלץ לבחור בין טיפול אתי לבין הישרדות ארגונית. במקביל, לקוחות וקהילות עשויים לראות שיפורים לכאורה בביצועים, בעוד שאיכות השירות בפועל נשחקת בשקט.

האם אנחנו מודדים את מה שבאמת חשוב?

עבודתם של ביוון והוד מעלה שאלות מהותיות לכל מי שאכפת לו השירות לציבור. האם אנחנו באמת מודדים את מה שחשוב, או רק את מה שקל למדוד? כיצד יעדים אלו מעצבים את התרבות והערכים של הארגונים שלנו? מה נאבד כאשר אנו מתמקדים באופן צר במדדים על חשבון המטרה?

שאלות אלו אינן אקדמיות גרידא – הן נוגעות בליבת משמעות הניהול וההובלה לטובת האינטרס הציבורי. הן מאתגרות אותנו להביט מעבר ללוחות מחוונים וטבלאות ביצועים, ולשאול את עצמנו אם אנו עדיין משרתים את טובת הכלל.

הדרך קדימה: ציבוריות ארגונית ככלי אסטרטגי

אם הבעיה המרכזית היא אובססיה ליעדים המנותקים מערכים ציבוריים, מהי הדרך קדימה?

התשובה טמונה באימוץ הציבוריות הארגונית ככלי ניהולי אסטרטגי. ציבוריות ארגונית מבטאת את התפיסה שארגונים – בין אם ציבוריים, פרטיים או היברידיים – צריכים להיות מונחים לא רק על ידי תפוקות מדידות, אלא על ידי מחויבות רחבה יותר לערכים ציבוריים, לשקיפות ולניהול אתי. גישה זו ממסגרת מחדש את ניהול הביצועים כתהליך המושרש בערכים, ולא רק במספרים. היא מעודדת מנהיגים לאזן בין יעדים כמותיים לבין שיקול דעת איכותי וציפיות בעלי עניין, לטפח תרבות של יושרה ולמידה, ולשלב עובדים בעבודה משמעותית המתיישרת הן עם היעדים הארגוניים והן עם האינטרס הציבורי.

על ידי הפיכת ה"ציבוריות" לנכס אסטרטגי, ארגונים יכולים להימנע ממלכודות ה"משחק עם המערכת" ובמקום זאת לבנות אמון, לגיטימציה והצלחה בת-קיימא עבור כל בעלי העניין. הלקח ממחקרם של ביוון והוד ברור: מה שאנו בוחרים למדוד – וכיצד אנו מודדים זאת – מעצב את נשמתם של הארגונים שלנו.

כשיעדים הופכים לדבר היחיד שחשוב, אנו מסתכנים באיבוד המטרה האמיתית. אך על ידי אימוץ ה"ציבוריות הארגונית", אנו יכולים להחזיר את האיזון, להתחבר מחדש לערכים, ולספק ערך אמיתי לעובדים, לבעלי עניין ולחברה כולה.

בעולם בו "להכות במטרה" זה לא מספיק, PublicWise מלווה ארגונים למסע של חשיבה אסטרטגית מחודשת – כזו שמבטיחה לא רק עמידה ביעדים, אלא גם השגת ה"עיקר" האמיתי: בניית ארגון בעל ייעוד ברור, תרבות חזקה והשפעה מתמשכת. באמצעות עקרונות ה"ציבוריות הארגונית", דיאלוג כן ומתודולוגיות מוכחות, אנו מאפשרים לכם לגשר על הפער בין תוכניות אסטרטגיות לבין הגשמה פנימית וחיצונית, וליצור שינוי עמוק שבאמת נשאר ומייצר ערך אמיתי. אנו כאן כדי לעזור לכם להגדיר מחדש מהי הצלחה.

האם גם אתם מרגישים שאתם "מפספסים את העיקר" באסטרטגיה שלכם?

• פער בין אסטרטגיה לביצוע
• קשה לנו להגדיר או להטמיע את המטרה העמוקה של הארגון
• אנו מבינים את הצורך בשינוי, אך האסטרטגיה הקיימת לא עובדת
• איך הופכים אסטרטגיה למקור השראה שמניע את כלל העובדים?

אל תתמודדו עם המורכבות לבד. הסקר עזר לכם להבין טוב יותר את המכשול המרכזי? בפגישת ההיכרות האישית שלנו, ללא עלות וללא כל התחייבות, תגלו לא רק שהאתגר שלכם מובן לעומק, אלא גם שתקבלו פרספקטיבה חדשה ואת התובנה המדויקת שתסייע לכם להתחיל לנוע קדימה. צאו מהפגישה עם כיוון ברור ומוטיבציה מחודשת.

פגישת היכרות אישית ללא התחייבות

30

הזמינו עכשיו

לקריאה נוספת:

Gwyn Bevan & Christopher Hood, “What’s Measured Is What Matters: Targets and Gaming in the English Public Health Care System,” Public Administration, Vol. 84, No. 3, 2006 (pp. 517–538).

אודות

ד"ר ינון דריזין-עמית הוא מומחה בפיתוח ארגוני ומנהיגות, המונע מתשוקה עמוקה לטיפוח ארגונים משגשגים וחסונים (resilient), ומרגישות עמוקה לצרכים אנושיים. ביכולתו לתרגם מחקרים חדשניים מתחום מדעי ההתנהגות לפתרונות אסטרטגיים ופרקטיים במגוון סקטורים. כמייסד PublicWise, חברת ייעוץ, הוא מחויב לשיפור ביצועים ולגיטימציה ארגונית באמצעות מתודולוגיות מבוססות, תוך התמקדות מיוחדת בתיאוריית "הציבוריות הארגונית".

בעבר, שימש ד"ר דריזין-עמית כסמנכ"ל (Deputy Director General) לפיתוח ארגוני מערכתי ברשות השופטת בישראל, שם הוביל יוזמות לשינוי מערכתי, טיפח חוסן ארגוני ועיצב תוכניות פיתוח מנהיגות אסטרטגית עבור שופטים ואנשי מינהל בכירים. ניסיונו כולל גם תרומות משמעותיות למערכת הבריאות (שירותי בריאות כללית) ולמערכת הביטחון (ענף מדעי ההתנהגות בחיל הים של צה"ל), שם ייעץ בתחומי פיתוח ארגוני וניהולי, מעורבות עובדים ושיפור תהליכים. כיום, הוא חולק את מומחיותו כמרצה מן החוץ באוניברסיטת חיפה, בחוג לסוציולוגיה ובבית הספר למנהל ומדיניות ציבורית.

מחקריו עוסקים בניהול, חדשנות ואקולוגיה של חוסן במערכות מורכבות, ומשקפים את מחויבותו לתובנות יישומיות. פרסומיו כוללים את:

• "Unveiling the Spirit of Publicness: Conceptualization and Validation of a Publicness Perceptions Scale" (Dryzin-Amit, Vashdi, & Vigoda-Gadot, 2024)

• "The Publicness Enigma: Can Perceived Publicness Predict Employees’ Formal and Prosocial Behavior Across Sectors?" (Dryzin-Amit, Vashdi, & Vigoda-Gadot, 2022)

• Beyond Individual Grit: A Multi-Level Framework for Systemic Judicial Resilience" (forthcoming, Dryzin-Amit, 2025).