התפוצצות הבינה המלאכותית - SAI: כשה"מוח" פוגש את ה"לב" – תובנות אישיות לעתיד

אמ;לק

הבינה המלאכותית (AI) מחוללת מהפכה טקטונית שמשנה את יסודות חיינו, ולא רק את אופן עבודתנו אלא גם את זהותנו ואת הדרך שבה אנו מקבלים החלטות. כדי להישאר רלוונטיים בעתיד, עלינו לפתח "מיומנויות עוצמה" אנושיות – כמו תקשורת, עבודת צוות ומנהיגות – ולאמץ גישת צמיחה ולמידה מתמדת. 

(גילוי נאות: חלק זה נכתב בעזרת AI. יתר הפוסט נכתב על ידי).

מי שלא יבחין ברעידת האדמה – עלול להישאר מאחור

זוכרים את החודשים הראשונים לפני שפרצה לחיינו הקורונה? אותו אזכור עמום בתקשורת על וירוס כלשהו שנמצא בסין? נדמה לי שזה קורה לנו שוב.

האם אתם מרגישים את רעידת האדמה הקלה מתחת לרגליים? לא, אינני מדבר על תזוזות גיאולוגיות, אלא על תזוזות טקטוניות עמוקות הרבה יותר, המטלטלות את יסודות עולמנו – בזכות הבינה המלאכותית (AI). או, כפי שדניאל שרייבר מלימונייד ומכון מוזאיק אומר: "החייזרים נחתו והם מוכנים לעבוד בחינם!".

זהו רגע מכונן בהיסטוריה האנושית, בסדר גודל של המהפכה התעשייתית או המהפכה הדיגיטלית. אך בניגוד לקודמותיהן, הפעם אנחנו לא רק משנים את ה"איך" אנחנו עובדים, אלא את ה"מי" אנחנו וכיצד אנו מקבלים החלטות.

דילמת ה־Waze והקופסה השחורה

הנה מה שלמדתי השבוע מכנס של שירות התעסוקה וגוגל, ומהרצאה של ד"ר מיכה גודמן בנושא.

מיכה גודמן, אחד ההוגים המבריקים של זמננו, טוען שה־AI מייצגת מעבר כוח דרמטי, בדומה לתקופה שבה הכוח עבר מרצון האל לרצון האישי – מהפכת האינדיווידואליזם. והיום? אנחנו בדרך להעביר את הכוח הזה חזרה ל"כוח עליון" – למכונה. נעשה זאת מרצון, מתוך הכרה בעליונות האינטליגנציה שלה.

נשמע מדע בדיוני? ממש לא. תחשבו על Waze... מתי בפעם הראשונה הפסקתם להתווכח איתו? מתי הבנתם שהוא פשוט יודע לנווט טוב מכם?

אנחנו כבר רואים ניצנים לכך: מערכות AI שמקבלות החלטות רפואיות קריטיות, או מנתחות מצבי שוק מורכבים. בעתיד הלא רחוק, נאבד אמון ביכולתנו להחליט בעצמנו, ונרצה שאפילו המדינה תנוהל על ידי AI. נדע שה־AI אומר את "האמת", אך לא תמיד נבין מדוע. קצת כמו "נעשה ונשמע". ונעשה זאת מרצון.

איננו רחוקים מיום שבו המכונה תייצר גרסאות משופרות של עצמה, ללא יכולת אנושית להבין מה בעצם היא עושה וכיצד היא בנויה. זה יקרה מכיוון שמתרחש "מרוץ חימוש" עולמי להשגת היכולת הזו. וזו דילמת אסיר קלאסית – אף אחד לא יכול לעצור את זה. השד יצא מהבקבוק.

במוקדם או במאוחר נגיע למצב שבו קיימת מערכת של Super AI (SAI) – בעלת אינטליגנציה אינסופית (יש דעות לכאן ולכאן לגבי רמת המודעות של המערכת הזו), וחוכמה רבה מעבר לכל יכולת אנושית. מערכת זו תכיר אותנו אישית טוב מאיתנו, תדע איך לגשת אלינו ואיך לדבר איתנו, וגם תדע לתת לנו את התשובות הנכונות ביותר. גודמן שואל: "כשמישהו חכם ממך נותן לך עצה... האם זו עצה?!" אנחנו נדע שהיא צודקת, ולא יהיו לנו הכלים להעריך אחרת.

האם נהיה מוכנים במציאות הזו, למשל, להישפט על ידי שופט אנושי כשאנו יודעים שהוא פחות "חכם" מבינה מלאכותית? האם נרצה שמדינה תנוהל על ידי בני אדם? זהו רגע היסטורי בתולדות האנושות, וזה לא פותח את מהדורות החדשות.

עדיין.

עתיד העבודה: לא מה שחשבתם – ואיפה נשארתם אתם?

השינוי הגדול באמת מגיע לשוק העבודה. דוח עדכני של קרן המטבע הבין-לאומית מראה ש־40% מהעובדים בעולם, וכ־60% במדינות מפותחות, חשופים ל־AI. זה אומר שכבר היום, ואף אתמול, חלק לא מבוטל ממשימותיהם מתבצעות באמצעות המכונה. חלק ניכר מ"הכישורים הקשים" – כתיבת קוד, ניתוח נתונים, עיצוב מודלים – צפוי לעבור לטיפול סוכני AI. הפער בין מה שנלמד באקדמיה לדרישות השוק הולך וגדל.

אז מה יישאר לנו? מה הופך אותנו, בני האדם, לבלתי ניתנים להחלפה? התשובה נמצאת ב"מיומנויות העוצמה" (Power Skills) – היכולות שמבטיחות את האנושיות שלנו.

תזכיר שהוציא השבוע סאטיה נאדלה לעובדי מיקרוסופט תיאר מספר מגמות שהן מפתח משמעותי לחשיבה:

• ההתקדמות אינה ליניארית, אלא דינמית ותובענית.

• הצלחה בעידן ה־AI דורשת יכולת "לשכוח" ו"ללמוד" מחדש כדי לענות על צרכיהם המשתנים של הלקוחות.

• מיקרוסופט עצמה מדמיינת מחדש את ייעודה: מ"מפעל תוכנה" ל"מנוע אינטליגנטי המעצים כל אדם וארגון לבנות כל מה שהם צריכים כדי להשיג את מטרותיהם".

נאדלה מתאר עולם שבו "כל שמונה מיליארד בני האדם יוכלו לזמן חוקר, אנליסט, או סוכן קידוד בקצות אצבעותיהם, לא רק כדי לקבל מידע אלא להשתמש במומחיותם כדי לבצע דברים שיביאו להם תועלת". ארגונים, המצוידים ב־AI, יוכלו "לפתוח רמות חדשות לחלוטין של זריזות וחדשנות על ידי שינוי תהליכי קבלת החלטות, ייעול תפעול, והעצמת כל צוות להשיג יותר יחד מאי פעם".

טרנספורמציית AI היא אחת משלוש סדרי העדיפויות העסקיות המרכזיות של מיקרוסופט, המעצבת מחדש כל שכבה של הטכנולוגיה – מתשתיות ועד פלטפורמת האפליקציות, אפליקציות וסוכנים. שינוי פלטפורמה זה "מעצב מחדש לא רק את המוצרים שאנו בונים ואת המודלים העסקיים שאנו מפעילים, אלא גם את האופן שבו אנו בנויים ואת האופן שבו אנו עובדים יחד מדי יום".

נאדלה קורא לעובדים לאמץ "מיינדסט של צמיחה" (growth mindset) – להיות תלמידים נצחיים ולא "יודעי-כול". הוא מביע תקווה שבעתיד, העובדים יסתכלו אחורה ויאמרו: "זה היה הזמן שבו למדתי הכי הרבה. זה היה הזמן שבו עשיתי את ההשפעה הגדולה ביותר שלי. זה היה הזמן שבו הייתי חלק ממשהו טרנספורמטיבי".

הדילמה העמוקה מכולן: היכן המשמעות שלנו?

הבינה המלאכותית לא רק מאיימת על מקומות עבודה, היא עלולה "לנוון את האנושיות שלנו". הטכנולוגיה תמיד ניוונה את היכולות שהחליפה. הוגים רבים העוסקים בתחום סבורים שהבינה המלאכותית תנוון את האנושיות שלנו, ממש כמו שפיתוחים טכנולוגיים ניוונו את היכולת הגופנית שלנו בעבר. (האם מישהו במאה ה־19 חשב על חדרי כושר? לפני מאה וחמישים שנה, אם אדם היה נראה רץ, היו חושבים שקרה משהו. אנשים לא עסקו בספורט להנאתם, כי כולם היו בכושר גופני בשל שגרת חיים שדרשה פעילות גופנית מאומצת). בהקבלה, נראה שהעתיד כולל פעילויות דומות למניעת ניוון קוגניטיבי ורגשי.

מיכה גודמן מדבר על "אינפלציה של פנאי" ועל כך שהאתגר המרכזי לא יהיה הישרדות, אלא חיפוש משמעות. לראשונה זה עשרות אלפי שנים נגיע למצב שבו יהיה שפע, וגם האפשרות לחלוקה שלו – לכולם. בעולם כזה נצטרך להתמודד עם אתגר יצירת המשמעות.

הבהגאוואד גיטה (Bhagavad Gita), ספר קודש להינדים, מנהל דיאלוג שבו האל קרישנה אומר ללוחם ארג'ונה: "רק הפעולה היא זכותך... אלה יהיו פירות העבודה – הסיבה לביצועה".

בחיים הנשגבים נצטרך להסתגל להגשמת המשמעות מעצם הפעולה, וללא קשר לתוצאותיה. ללמוד תורה לשמה.

זהו רגע סינגולרי.

אין לנו דרך לנבא איך נראה מהצד השני, כי כל הכללים לא בהכרח תקפים במצב החדש. ולכן, לפי גודמן, המסקנה המתבקשת היא שאפשר להוריד לחץ. לחיות כאן ועכשיו. אין טעם להילחץ ממה שאינו בשליטתנו.

למנהלים: הגיע הזמן להתניע מחדש – וליזום!

המצב הזה דורש מארגונים ומנהלים גישה שונה לחלוטין. דניאל שרייבר מלימונייד ומכון מוזאיק למדיניות בינה מלאכותית מזהיר: חברות רצות קדימה בדובאי או בסן פרנסיסקו. ישראל והארגונים בה חייבים להאיץ את שינוי המדיניות. אנחנו לא יכולים רק להגיב, אנחנו חייבים ליזום.

דניאל שרייבר/ Lemonade & Mosaic Institute

לפי שרייבר, במציאות שבה אינסוף מוחות עילאיים זמינים בחינם ושפע קיים ללא תלות בעבודה אנושית, נחוצה מדיניות שתבטיח הורדת עלויות והעלאת רמת החיים על ידי אימוץ סיטונאי של AI. כדי להגדיל את העוגה ולאזן את מחירי השינוי, עלינו להשקיע ביתרונה היחסי של ישראל. לא בייצור שבבים, לא בחוות שרתים ולא בפיתוח יכולות מחשוב – ה"ביג 5" והמעצמות רצות לכיוון הזה, שבו אין לנו סיכוי.

מה כן?

יישומים (אפליקציות). 

כל פתרון שיציע אינטגרציה של כל השאר – שבבים, שרתים ויכולות מחשוב – לטובת פתרון יישומי כלשהו. זה דורש האצה של פיתוח כלי מדיניות שיאפשרו שימוש בכלי בינה מלאכותית בישראל בכל מקום שבו השירות באמצעותה יכול להיות לפחות טוב כמו זה שיעשה בידי בני אדם. ישראל יכולה להיות החלוצה בעולם ביישום בינה מלאכותית – ארגז החול הגלובלי ליישומי בינה מלאכותית.

החזון של שרייבר תואם במדויק את המדיניות של ממשל טראמפ שפורסמה בימים האחרונים ליישום כלי בינה מלאכותית במוסדות הממשל, וקובעת שיש לרוץ עם יישומי AI במסגרתו, וכל עוד ההחלטות המתקבלות על ידי AI יהיו מנומקות (AI GOV USA). קרן המטבע הבין-לאומית (IMF) מציינת ש"מדיניות פרואקטיבית נדרשת, שתקדם שילוב הוגן ואתי של AI, תכשיר את הדור הבא של העובדים, ותגן ותכשיר מחדש עובדים הנמצאים בסיכון".

זה דורש מכם, מחוקקים, רגולטורים ומנהלים, לפתח תודעת צמיחה בלתי פוסקת – להיות "לומד-הכול" ולא "יודע-כול", כפי שנאדלה אמר, כי הצלחה היא לא עניין של אורך חיים, אלא של רלוונטיות. העתיד לא מוגדר על ידי מה שבניתם בעבר, אלא על ידי "מה שאנו מעצימים אחרים לבנות כעת".

זהו החזון של סאטיה נאדלה למיקרוסופט... ואולי מתאים בעצם לכולנו.

אני לוקח מכל זה את החשיבות בפיתוח Power Skills:

• תקשורת בין-אישית אפקטיבית: AI יכולה לייצר טקסטים, אך היא אינה יכולה לספר סיפור אנושי כמונו. היכולת להעביר מסרים בצורה משכנעת (Storytelling), לחבר נתונים יבשים לסיפור אנושי באמצעות מודלים כמו Pain-Product-Impact-Data, ולהקשיב באופן קוגניטיבי, רגשי ואמפתי – אלו מיומנויות שאלגוריתם לא יחליף כבן אנוש. הוא עשוי להיראות כמונו, אולי יהיה מהיר ויעיל מאיתנו, ואולי אף טוב מאיתנו – אך הוא לא יהיה אנושי. למעשה, נצטרך ללמוד להעריך את המאמץ האנושי לקיים תקשורת. כבר כיום יש לא מעט פוסטים ברשתות עם טעויות כתיב מכוונות, המסמנות: "היי... בן אדם כתב את זה." נצטרך ללמוד לשמר יכולות ולפתח סובלנות לתקשורת אנושית, ולהעריך את ההשקעה במאמץ ליצור אותה על ידי בן אנוש וללא מכונה – ולהעריך אותה בזכות עצמה.

  
  

• עבודת צוות היברידית, רב-תחומית ורב-תרבותית: בעולם שבו צוותים היברידיים יכללו גם סוכני AI, היכולת לבנות אמון, להבין קשרים לא פורמליים ולגשר על פערים אנושיים היא קריטית. יש לנו נטייה (שתגבר עם סופר בינה מלאכותית) לתת אמון מוחלט או לא להאמין כלל. אך המציאות מורכבת יותר. נצטרך כלים שיעזרו לנו לעצור – להבין שמולנו ניצב סיכון לאמון מוחלט, להפעיל עצמאות מחשבתית וביקורת, או להפך, לתת אמון. זוהי למעשה מיומנות של "כיול אמון אדפטיבי" – שנצטרך לשכלל ולאמץ לא רק מול המכונה, אלא גם בינינו, בני האדם. מחקרים מראים כי כיול אמון אדפטיבי, שבו ניתנים רמזים קוגניטיביים כאשר מזוהה יתר-אמון או תת-אמון, יעיל יותר משקיפות מתמשכת בהחזרת האמון לרמה הולמת.

  
  

• ניהול משא ומתן וקונפליקטים: AI יכולה להציע פתרונות אופטימליים, אך רק אנחנו נצטרך ליישם אותם בעולם האמיתי, ומכאן החשיבות של שימורם כיכולות שלנו.

  
  

• מנהיגות רשתית וחוסן אישי: בעידן של שינוי מואץ, היכולת לטפח רשתות חברתיות ומקצועיות, להניע אנשים ללא סמכות פורמלית, ולשמור על איזון רגשי אל מול לחצים – היא הכרחית.

  
  

• "ציבוריות ארגונית נתפסת": זוהי מיומנות העוצמה החשובה מכולן: מודעות אתית ואחריות חברתית. לוודא שהטכנולוגיה משרתת את הערכים הנכונים, גם כשהאלגוריתם אינו שקוף. המהנדס או המנהל של היום לא רק מתכנתים מכונות, אלא מבינים ומובילים אנשים, מנווטים בסביבה מורכבת ויוצרים ערך משמעותי לחברה ולכלכלה.

PublicWise: השותפים שלכם בעידן החדש

כאן נכנסת PublicWise לתמונה. אנחנו לא רק יועצים – אנחנו שותפים למסע השינוי שלכם. אנו מציעים לכם את הכלים, הגישות והליווי כדי לנווט את הארגון שלכם בהצלחה בעידן הטקטוני של ה־AI.

הגישה הייחודית שלנו מבוססת על תיאוריית "הציבוריות הארגונית הנתפסת" (PPS). זו לא עוד תיאוריה, אלא מודל פרקטי שמסייע לארגונים לבנות אמון עמוק, לחזק חוסן ארגוני ולשפר ביצועים, על ידי מינוף הייעוד הציבורי. בעידן שבו AI מעלה שאלות אתיות מורכבות וחששות בקרב עובדים, ה־PPS הוא העוגן שלכם ליתרון תחרותי בר־קיימא.

אנחנו מאמינים שאתם יכולים לא רק לשרוד את העידן הטקטוני, אלא לשגשג בו – על ידי עשיית טוב – בחוכמה.

פגישת היכרות אישית ללא התחייבות

30

הזמינו עכשיו

לפרטים נוספים על השירותים שלנו וכיצד נוכל ללוות אתכם, בקרו באתר שלי: https://yinnondryzinamit.com/

ביבליוגרפיה:

Cazzaniga, M., Jaumotte, F., Li, L., Melina, G., Panton, A. J., Pizzinelli, C., Rockall, E., & Tavares, M. M. (n.d.). GEN-AI: Artificial intelligence and the future of work. International Monetary Fund – Research Department.

Nadella, S.(2025, July 24). Recommitting to our why, what, and how. Official Microsoft Blog.

Okamura, K., & Yamada, S. (2020). Adaptive trust calibration for human-AI collaboration. PLOS ONE, 15(2), e0229132. https://doi.org/10.1371/journal.pone.0229132

גודמן, מ. (2025). מיכה גודמן: אנושות, בינה מלאכותית, וחיפוש משמעות. (הרצאה).

עמית, י. (2025). מעבר לקוד ולאלגוריתם: הכוח האמיתי של המהנדס בעידן ה-AI – ואתגרי הקופסה השחורה. PublicWise Blog.

בינה מלאכותית ותעסוקה: אתגרים ומדיניות בישראל. (2025; סיכום כנס של רשות התעסוקה וגוגל ישראל).

אודות

ד"ר ינון דריזין-עמית הוא מומחה בפיתוח ארגוני ומנהיגות, המונע מתשוקה עמוקה לטיפוח ארגונים משגשגים וחסונים (resilient), ומרגישות עמוקה לצרכים אנושיים. ביכולתו לתרגם מחקרים חדשניים מתחום מדעי ההתנהגות לפתרונות אסטרטגיים ופרקטיים במגוון סקטורים. כמייסד PublicWise, חברת ייעוץ, הוא מחויב לשיפור ביצועים ולגיטימציה ארגונית באמצעות מתודולוגיות מבוססות, תוך התמקדות מיוחדת בתיאוריית "הציבוריות הארגונית".

בעבר, שימש ד"ר דריזין-עמית כסמנכ"ל (Deputy Director General) לפיתוח ארגוני מערכתי ברשות השופטת בישראל, שם הוביל יוזמות לשינוי מערכתי, טיפח חוסן ארגוני ועיצב תוכניות פיתוח מנהיגות אסטרטגית עבור שופטים ואנשי מינהל בכירים. ניסיונו כולל גם תרומות משמעותיות למערכת הבריאות (שירותי בריאות כללית) ולמערכת הביטחון (ענף מדעי ההתנהגות בחיל הים של צה"ל), שם ייעץ בתחומי פיתוח ארגוני וניהולי, מעורבות עובדים ושיפור תהליכים. כיום, הוא חולק את מומחיותו כמרצה באוניברסיטת חיפה, בחוג לסוציולוגיה ובבית הספר למנהל ומדיניות ציבורית.

מחקריו עוסקים בניהול, חדשנות ואקולוגיה של חוסן במערכות מורכבות, ומשקפים את מחויבותו לתובנות יישומיות. פרסומיו כוללים את:

• "Unveiling the Spirit of Publicness: Conceptualization and Validation of a Publicness Perceptions Scale" (Dryzin-Amit, Vashdi, & Vigoda-Gadot, 2024)

• "The Publicness Enigma: Can Perceived Publicness Predict Employees’ Formal and Prosocial Behavior Across Sectors?" (Dryzin-Amit, Vashdi, & Vigoda-Gadot, 2022)

• Beyond Individual Grit: A Multi-Level Framework for Systemic Judicial Resilience" (forthcoming, Dryzin-Amit, 2025).